חדשות ואירועים

 ד"ר ורד בר, מנהלת המרפאה לבריאות הנפש של האשה במרכז הרפואי שיבא הציגה בכנס השנתי של האיגוד הפסיכיאטרי הישראלי את העבודה המשותפת עם חוקרי המכון, שכותרתה "הערכת סיכון לדכאון לאחר לידה מתוך רשומות בריאות אלקטרוניות באמצעות למידת מכונה"

ד״ר חן ינובר, חוקר בכיר במכון KI, השתתף בכינוס הווירטואלי OHDSI COVID-19 Study-A-Thon. חן השתתף במחקר עולמי של קורונה שנערך על ידי קהילת ה OHDSI בו שיתפו פעולה למעלה מ- 330 אנשים מ-30 מדינות במטרה לתרום להתמודדות במגיפת ה הקורונה העולמית על ידי ניתוח נתוני בריאות.

ד״ר גיא עמית, חוקר בכיר במכון KI, הציג את עבודתו בשיתוף עם חוקרים מאוניברסיטת Cornell ומהמרכז הרפואי שיבא בנושא חיזוי דיכאון לאחר לידה בהרצאה בקונגרס הוירטואלי הראשון של ארגון הפסיכיאטריה האירופאי.

ישראל נמצאת במשבר בריאות נפש עמוק בצל המלחמה. מול משבר זה, שעתיד ללוות אותנו בשנים הקרובות, עולה השאלה מהם הכלים הזמינים לשפר את הרווחה הנפשית של הציבור הרחב, במקביל להפחתת נטל מהמערכת הרפואית.

מחקר זה נעשה בשיתוף פעולה עם אוניברסיטת תל-אביב ובחן את ההשפעה של קורסי מיינדפולנס מקוונים המועברים לאלפי אנשים בו-זמנית על הרווחה הנפשית, החרדה והדיכאון של המשתתפים, במהלך מלחמת "חרבות ברזל".

המחקר הראה את התרומה של תרגול מיינדפולנס לחיזוק החוסן הנפשי בתנאי מצוקה קיצונית, כמו עימות צבאי, גם כשהוא מועבר באופן מקוון.

מחקר זה בא לתת מענה לאי הוודאות לגבי ההשפעות ארוכות הטווח של המגיפה והחשש שלחלק גדול מהאנשים שנדבקו יהיו תסמינים ארוכי טווח והופעת מחלות חדשות.

במאמץ משותף עם שותפינו ממכבי שירותי בריאות, ניתחנו רשומות בריאות אלקטרוניות של כמעט 300,000 אנשים מאומתים, שהותאמו בקפידה לבקרות ומדדנו את הסימפטומים ארוכי הטווח שנמשכו שנה ממחלת קורונה קלה.

מצאנו שרק תסמינים בודדים נמשכו בשנה ממחלת COVID-19 קלה והסיכון שלהם ירד עם הזמן מההדבקה. לילדים היו פחות סימפטומים, שבעיקר חלפו במחצית השנייה של השנה, למין הייתה השפעה מינורית על הסיכון לתופעות ארוכות טווח, והממצאים נשארו עקביים בכל זני ה SARS-CoV-2.  לחולים מחוסנים שנדבקו ב SARS-CoV-2 היה סיכון נמוך יותר לקוצר נשימה וסיכון דומה לתופעות אחרות בהשוואה לחולים לא מחוסנים.

המחקר שלנו יכול לתרום למאמצים גלובליים אחרים בהערכת גודל הקורונה המתמשכת כדי לאפשר הקצאת תקציב לחולים הזקוקים להם ולאפשר לרופאים לזהות ולטפל טוב יותר בתופעות מתמשכות בעקבות זיהום ב-SARS-CoV-2. מחקר זה גם יספק ידע רב ערך לציבור למה לצפות בעקבות מחלת COVID-19 ויצמצם את אי הוודאות סביבה.

המחקר שערכנו בנושא הערכת הסיכון לדכאון לאחר לידה מתוך רשומות רפואיות, תוך שימוש בלמידת מכונה, פורסם לאחרונה בכתב העת BMC Pregnancy and Childbirth. מחקר זה, המייצג את המיקוד של KI בתחום סיבוכי הריון ולידה, בוצע בשיתוף פעולה עם חוקרים מבית הספר לרפואה Weill Cornell Medicine בניו-יורק, ועם ד"ר ורד בר, מנהלת מרפאת חווה לבריאות הנפש של האשה במרכז הרפואי שיבא. דכאון לאחר לידה הוא אחד מסיבוכי הלידה השכיחים ביותר, שמשפיע על פי ההערכה על 10-15% מהאמהות ברחבי העולם. במחקר זה פיתחנו מודלי חיזוי לשם זיהוי של נשים בסיכון לדכאון לאחר לידה, תוך שימוש בנתוני רשומות רפואיות אלקטרוניות של למעלה מ-260 אלף נשים הרות. מודלי החיזוי שפיתחנו הציגו רמת דיוק טובה ושיפרו את כלי האיתור המקובל, אשר מבוסס על מילוי שאלוני סימפטומים. בנוסף, המודלים אפשרו זיהוי מוקדם של סיכון לדכאון לאחר לידה, עוד לפני תחילת ההריון. שילוב מודלי חיזוי מבוססי למידת מכונה בתהליכי הסיקור של דכאון לאחר לידה עשויים להעלות את רמת הדיוק והאוביקטיביות של התהליך ולאפשר התערבות מוקדמת על מנת לשפר את התוצאה הרפואית של האם והילוד.

אחד הפרויקטים החשובים שעסקנו בהם בשנתיים האחרונות הוא יצירה של סולם התפתחותי של ילדי ישראל. המאמר שמתאר את הפרויקט התפרסם היום בכתב העת JAMA Network Open.

סיקור וניטור התפתחות ילדים הם כלים רבי ערך לזיהוי במועד של עיכובים התפתחותיים. ברם, ההערכה הנוכחית של אבני דרך התפתחותיות אינה מבוססת על מידע מוצק לגבי הנורמות באכולוסיה. בעבודה זו עשינו שימוש בנתונים של 643,958 ילדים שנמצאים במעקב בתחנות טיפת חלב, במסגרת תוכנית לאומית לסיקור התפתחות. באמצעות ניתוח הנתונים קבענו נורמות של השגת אבני דרך התפתחותיות ובנינו סולם התפתחותי עדכני המכונה THIS (Tipat Halav Israeli Screening). הסולם ההתפתחותי נמצא בתהליכי יישום בישראל ומוצע להערכת ישימותו במדינות נוספות. עבודה זו היא תוצאה של שיתוף פעולה פורה בין חוקרים ממכון KI, משרד הבריאות הישראלי ואוניברסיטת בן-גוריון, בהובלת ד"ר יאיר צדקה.

להערכת יעילות החיסון בחשיפה בסיכון גבוה יש השלכות חשובות לגבי מדיניות ההסגר עבור אנשים מחוסנים שנחשפו ל SARS-CoV-2 והנחיות הגנה באזורים מוכי מגיפה. בדקנו שאלה זו במחקר שיתופי חדש עם מרכז המחקר והחדשנות KSM של מכבי שירותי בריאות. הייחודיות של עבודה זו נובעת מהתרחיש שחקרנו: בדקנו את יעילות החיסון באנשים עם חשיפה מאומתת ל-COVID-19 – אנשים נגועים/נחשפים שחיים באותו משק בית. מכיוון שבתרחיש זה לכל בני הבית הייתה סבירות גבוהה מאוד להיבדק, הצלחנו גם לנתח אנשים נגועים אסימפטומטיים. בנוסף, מכיוון שכללנו בניתוח שלנו מחוסנים, לא מחוסנים ו"חוסנו לאחרונה" (אנשים שנחשפו תוך 7 ימים מהמנה הראשונה), הצלחנו לנרמל להתנהגויות אחרות הקשורות בקבלת החיסון.

זיהום ב SARS-CoV-2 באוכלוסיות מחוסנות – לכמה זמן אנחנו מוגנים? מכון המחקר KI יחד עם המחקר והחדשנות KSM של מכבי שירותי בריאות ניתחו את הזינוק החדש של מקרי COVID-19 ביוני 2021, אשר הורכב בעיקר מגרסה של הדלתא (B.1.617.2) וכללה אנשים מחוסנים במלואם שקיבלו שתי מנות של החיסון BioNTech/Pfizer mRNA BNT162b2. כדי להעריך את הספקות של יעילות חיסון מופחתת כתוצאה ממשך הגנה מוגבל, ערכנו מחקר רטרוספקטיבי שהשווה את שיעורי ההיארעות של זיהומים במתחסנים מוקדמים ומאוחרים, תוך שימוש בנתונים ממכבי שירותי בריאות המכילים 2.5 מיליון מבוטחים. אוכלוסיית המחקר כללה מבוטחים מחוסנים מעל גיל  16 שקיבלו את המנה השנייה של החיסון בין ינואר לאפריל 2021. יישמנו שני מודלים של רגרסיה לוגיסטית על אוכלוסיות תואמות שבהן התוצאה הוגדרה כבדיקת SARS-CoV-2 PCR חיובית בין ה-1 ביוני ל-27 ביולי. זיהינו קורלציה מובהקת בין הזמן שעבר מהחיסון והגנה מפני זיהום SARS-CoV-2. הסיכון לזיהום היה גבוה משמעותית עבור מחוסנים מוקדמים בהשוואה לאלו שחוסנו מאוחר יותר.

אנו נציג שני פוסטרים בכנס OHDSI הקרוב (שיתקיים באופן וירטואלי ב-14-15 בספטמבר). בפוסטר הראשון (פרטים נוספים כאן), אנו מיישמים שיטות NLP על מאמרי תרופות בוויקיפדיה כדי לזהות אירועי תרופה שליליים שנתקלים בהם לעתים קרובות בפועל. ובפוסטר השני (פרטים נוספים כאן), אנו מתייחסים לאתגר של הערכת ביצועים של מודל חיזוי מיומן על מערכי נתונים חיצוניים תוך שימוש במאפיינים הסטטיסטיים המוגבלים שלהם בלבד. בוא לבקר בפוסטר שלנו או צור איתנו קשר אם אתה מעוניין לשמוע עוד או רוצה לאחד כוחות.

שבוע מרגש עבר עלינו במכון המחקר KI, שכן המאמר המתאר את היעילות של מנת הדחף (בוסטר) השלישית בישראל פורסם ב-New England Journal of Medicine. עבודה זו הוכיחה את הערך הגבוה בשותפות מחקרית אמיתית ומקצועיות יוצאת דופן – השפעה מיידית על הבריאות בישראל ובעולם. מהר מאוד הבנו שלתת למספר קבוצות מחקר לעבוד במקביל על הנתונים החשובים האלה, תוך שימוש בגישות שונות, מתן משוב הדדי וניתוח זהיר של הנתונים עם ההטיות שלהם היא הדרך הנכונה לקדם את הידע לגבי יעילות החיסונים. מחקר זה הראה שהבוסטר הפחית הדבקה אצל אנשים מחוסנים מעל גיל 60 בפקטור של 11.3 ואת שיעור התחלואה הקשה בפקטור של 19.5. תובנות אלו יכולות לתמוך עוד יותר בקובעי המדיניות בהחלטה אם לתת חיסון בוסטר לציבור במהלך המאמצים העולמיים לעצור את המגיפה. תוצאות המחקר הוצגו בפני הוועדה המייעצת של ה-FDA, שהצביעה בעד המלצה על מתן בוסטר לאנשים בני 65 ומעלה, מבוגרים מעל גיל 16 בסיכון גבוה ל-COVID-19 חמור ואלה העובדים בסביבת סיכון גבוהה.

הסולם הייחודי והראשון מסוגו בעולם פותח ע״י מכון המחקר KI יחד עם מובילי תחום התפתחות הילד במשרד הבריאות והמכון להתפתחות הילד מחוז דרום. הסולם מבוסס על מידע מ 3.5 מליון בדיקות מעקב התפתחות שבוצעו בילדי ישראל ונותן קווים מנחים לקביעת מועד ביצוע מבחני המעקב ההתפתחותי. תוך זמן קצר מאז שפורסם המאמר בעיתונות המקצועית (https://jamanetwork.com/journals/jamanetworkopen/fullarticle/2790042), הופץ הסולם באופן נרחב וכעת נכנס לשימוש על ידי מגוון אנשי מקצוע בתחום התפתחות הילד. הסולם ההתפתחותי מבוסס המידע הינו הסטנדרט החדש לאחיות במרכזים להתפתחות הילד (טיפות חלב), צוותי חינוך לגיל הרך, רופאי ילדים והורים, ומכסה את כל שלבי ההתפתחות ב-5 השנים הראשונות לחייו של הילד ומקדם התערבויות מוקדמות.

ההטמעה הרחבה של הסולם ההתפתחותי הינה אבן דרך משמעותית שהושגה על ידי המכון הצעיר שלנו, ששם לו כמטרת על לקדם ולהשפיע על בריאות הציבור ע״י יישום הממצאים והכלים המפותחים בו.

בעודנו מתמודדים עם הגל החמישי של מגפת הקורונה בישראל, התמקדנו בתשובה לשאלה: מה מחירה הנפשי של המגיפה? במחקרנו האחרון התייחסנו לנושא חשוב זה והשווינו את בריאותם הנפשית של המתבגרים הישראלים לפני ובמהלך המגיפה. במחקר ניתחנו את נתוניהם של למעלה מ-200,000 (בני 12-17) ממכבי שירותי בריאות וחישבנו את השכיחות של אבחנות בריאות הנפש ותרופות פסיכיאטריות שנרשמו. מחקרנו מראה עלייה משמעותית (עד 55%) בכל האבחנות בבריאות הנפש וברוב מתן התרופות הפסיכיאטריות (עד 28%) במהלך תקופת הקורונה בהשוואה לתקופה המקבילה שלפני המגיפה. עיקר העלייה נצפתה בנערות מתבגרות המגיעות מהמגזר היהודי הכללי. אנו מאמינים כי תוצאות אלו הן רק "קצה הקרחון" שכן אנו מודדים רק את אלו המקבלים טיפול בקופות החולים בעוד בני נוער רבים מטופלים במרפאות פרטיות והאבחנות והטיפולים התרופתיים שלהם אינם מתועדים. תוצאות מחקר זה מצביעות על כך שיש להתחשב ברווחתם הנפשית של המתבגרים בקביעת הצעדים העתידיים להתמודדות עם המגיפה.

ישנה חשיבות גבוהה בזיהוי חולי קורונה המצויים בסיכון מוגבר להידרדרות למצב קשה. במחקר הנוכחי בדקנו האם בדיקת PCR שניה (שנערכה במהלך השבוע הראשון לאחר בדיקת SARS-CoV-2) חיובית יכולה לזהות חולים בסיכון מוגבר למחלה קשה.

במחקר ניתחנו נתונים מתיקים רפואיים של 15,822 מבוטחי מכבי שנמצאו חיוביים ל SARS-CoV-2 והראינו שתוצאת בדיקה שניה שלילית קשורה בסיכון נמוך יותר למחלה קשה בהשוואה לתוצאה חיובית. ממצא זה נמדד בקבוצות גיל שונות ובסביבה שונה (בקהילה ובבית חולים). חשוב לציין כי הקשר בין בדיקה שלילית לסיכון נמוך יותר למחלה קשה לא היה מוגבל למאומתים מחלימים אלא נצפה גם בחולים שעדיין הייתה להם עדות למחלה פעילה כפי שנקבע ע״י בדיקת PCR חיובית לאחר מכן.

המחקר מצביע על כך שבדיקות PCR נוספות ל SARS-CoV-2 עשויות לשמש ככלי משלים להערכת הסיכון להתדרדרות למחלה קשה ולשיפור בניהול הטיפול בחולים. יישום מתודולוגיה זו במסגרת קלינית עשוי להתריע בפני רופאים על חולים בסיכון להידרדרות למחלה קשה, לתמוך בהתערבויות מוקדמות לטיפול במחלה, להאריך/להגביל את הבידוד ולשפר את הניטור המטופלים בבית החולים או בבית.

במחקר משותף זה, עם מכון המחקר של מכבי למחקר וחדשנות, זיהינו גורמי סיכון לסיבוכי קורונה. במחקר זה ניתחנו נתונים של מבוטחי קופת החולים מכבי שנמצאו חיוביים ל SARS-CoV-2 (בקופה כ – 2.3 מיליון מבוטחים) וזיהינו את אלו שסבלו מסיבוכים חמורים. בניתוח המידע השווינו את שכיחות מחלות הרקע (מתיקים רפואיים אלקטרונים) בין חולי קורונה שחוו סיבוכים לבין אלה שלא. מהניתוח שלנו עולה כי מחלות לב וכלי דם, השמנת יתר ויתר לחץ דם הינם גורמי סיכון משמעותיים לסיבוכי קורונה, כפי שדווח בעבר. ממצא חדש ומעניין מצביע על כך שדיכאון, כמו גם הפרעות קוגניטיביות ונוירולוגיות, הינו גורם סיכון משמעותי; וכי עישון ומחלות רקע בדרכי הנשימה אינם מעלים משמעותית את הסיכון לסיבוכים.

מחקר זה נעשה בשיתוף פעולה עם חוקרים ממכון ויצמן ומכון מכבי למחקר וחדשנות. במחקר ניתחנו נתונים של מעל 200,000 אנשים (מתוכם 2471 נמצאו חיוביים ל SARS-CoV-2), ומיפינו תסמינים שדווחו לפני ואחרי הבדיקה. בנבדקים נצפו הבדלים גדולים בחומרת המחלה ובזמן ההחלמה עם מספר תסמינים שנמשכו שבועות. התסמינים הכי מיוחסים לבדיקה חיובית היו אובדן טעם ריח (שנכח כבר 3 שבועות לפני הבדיקה) ועייפות. המחקר כלל גם למעלה מ – 20,000 ילדים, מהם 862 נמצאו חיוביים ושהתאוששו בפרק זמן מהיר יותר בהשוואה למבוגרים.
המחקר נערך בהובלת ברק מזרחי, ניר קלקשטיין וד״ר קרני מרקוס, ופורסם בעיתון Nature Communications.

פוסטר שלנו הוצג בכנס הבינלאומי השנתי לפרמקו-אפידמיולוגיה וניהול סיכונים תרופתיים ISPE

במחקר זה ביצענו מעקב ואיפיון הסימפטומים המופיעים במחלת הקורונה  לאורך זמן. המחקר נערך בהובלת ברק מזרחי, ניר קלקשטיין וד״ר קרני מרקוס, ופורסם בעיתון Nature Communications. המחקר התבצע בשיתוף פעולה עם חוקרים ממכון וייצמן וממכון קאהן-סגול-מכבי למחקר וחדשנות.